תוכן

ג) והנה מן האור הגדול של החסדים שבתוך יסוד אבא, המתלבש תוך ת"ת דז"א בגלוי בלי מסך יסוד דאימא הנזכר, בוקע האור ההיא, ויצא האור חוץ דופני הבטן של ז"א מצד פניו, והאור היוצא שם לחוץ, ממנו נעשה פרצוף אחד, הנעשה יעקב, להיותו נעשה מהאור היוצא ע"י בקיעה כנז', בסוד אז יבקע כשחר אורך, אותיות יעקב. וזהו סוד פסוק, ויהי אך יצא יצא יעקב וכו', כי ב' בקיעות ויציאות יש ליעקב: האחד הוא, האור שבתוך היסוד דאבא, הבוקע היסוד עצמו של אבא, ויוצא לחוץ בתוך חלל הבטן של ז"א. הב' הוא, שחוזר האור הנזכר, ובוקע פעם אחרת, בדופן בטן ז"א, ויוצא לחוץ מצד פניו דז"א, ושם עומד יעקב, אחוריו כלפי פניו דז"א. מן החזה שבו ולמטה.